"המומחה לרשותך",  " סדנאות המוזיאון על גלגלים",   "טיולי המעבדה החוקרת" ,   חזרה לתפריט הראשי  

ד"ר רוני טייכר,  טל: 09-7440271  פקס: 09-7429316  נייד: 052-2739788

 

תל אביב חוגגת 100 - "מי יבנה לי בית בתל אביב..."

"תל אביב חוגגת 100" כוללת הפעלות חווייתיות לילדים לקראת יום הולדתה ה-100 של העיר תל אביב העיר העברית הראשונה.

במסגרת "תל אביב חוגגת 100" מוצעות שתי תוכניות הפעלה לילדים:

1.      "מי יבנה לי בית בתל אביב" - בעקבות החלוצים הבונים את תל אביב העיר העברית הראשונה

2.      " אנו בונים פה נמל" - בעקבות בניית הנמל העברי הראשון בתל אביב.

ההפעלה "מי יבנה לי בית בתל אביב" תיערך בעקבות החלוצים הראשונים שבונים את תל אביב העיר העברית הראשונה.

הרקע:

סיפורה של תל אביב בת ה- 100 הוא סיפורה של ארץ ישראל בדורות האחרונים. בארץ ישראל, היא ארץ הקודש, גרים יהודים לאורך כל תקופות ההיסטוריה, בעיקר בארבעת ערי הקודש (ירושלים, חברון, טבריה וצפת) ופרנסתם מתרומות של אחיהם בגולה. ניסיון התיישבות וקיום בדרך של פרנסה מעבודה נעשה ב-1838, כשמגיעים יהודים מצפון אפריקה ומתגוררים ביפו (ב- 1839 היו בעיר כבר 122 יהודים) בימי העלייה הראשונה (מ-1882) הגיע מספר היהודים ביפו לכ-6000, אז כבר הונחו היסודות למוסדות הציוניים הראשונים, לחינוך העברי ולתעשייה היהודית של היישוב החדש. בזכות שתי אגודות צדקה שיסדו האחים שמעון ואליעזר רוקח (אנשי ירושלים). בתקופה זאת (1887) נבנתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו והיא "נוה צדק" השכונה היהודית השנייה, נווה שלום, נוסדה ב-1890, ובתוך שנים מועטות, בעיצומה של העלייה השנייה, נוספו השכונות מחנה יוסף, כרם התימנים, אוהל משה ועוד.

 

תל אביב הגרלת הצדפיםהולדתה של תל אביב בת ה-100 החל ממצוקתם של יהודי יפו. בעקבות איכות החיים הנמוכה והצפיפות הרבה ביפו ושכונותיה התכנסו יהודי יפו במועדון "ישורון", ביולי 1906. בכינוס הוחלט (בין השאר בתמיכתו הנלהבת של עקיבא אריה וייס, עולה חדש שהגיע לארץ באותו היום) על הקמת אגודת "בוני בתים" שתפעל להקמתה של שכונת דירות חדשה ונקייה, מחוץ לגבולותיה של יפו. ב-14 באפריל 1909 נערכה הגרלת המגרשים בין חברי האגודה בעזרת שתי ערמות של צדפים (אחת עם שמות המשפחות והשנייה עם מספרי החלקות). שטח החולות יושר בעזרת עבודת המריצנים ותוך שנה נוסדה אחוזת בית. ב-21 במאי 1910 נקבע שמה החדש של השכונה ל- "תל אביב". על-פי תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד" (ארץ ישנה-חדשה) "תל" מסמל ישן ואילו "אביב" מסמל פריחה והתחדשות.

 

מידע נוסף ומגוון בנושאים שונים הקשורים בתל אביב ניתן למצוא בקישור הבא "תל אביב חוגגת יום הולדת 100" בעריכת אילנה כהן מתיא    וגם

ימיה הראשונים של תל-אביב – הגרלת הצדפים והקמת אחוזת בית, מחברים: דלית רביד - המאירי; מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה

 

תל אביב בול אריה עקיבא ויס 2008מהלך ההפעלה "מי יבנה לי בית בתל אביב" בעקבות חלוציה הראשונים של תל אביב.

בראשית, נפגוש את עקיבא אריה ויס, עולה חדש שמגיע מהאוניה ושיספר על הכינוס שנערך להקמת תל-אביב, ויערוך הגרלה, בעזרת שתי ערמות צדפים, אשר תקבע לאיזו קבוצה ישתייך כל משתתף. לאחר מכן, יעברו המשתתפים במספר תחנות הפעלה ולבסוף נסב לאכול את אשר הכנו.

תל אביב המריצנים

 
תחנות אפשריות בהפעלה של "מי יבנה לי בית בתל אביב ":

המריצנים  - מעבירים חול

מי יבנה לי בית - הקמת אוהלים למגורים עד בניית הבתים

שאבתם מים בששון - שאיבת מים בעזרת דלי חבל וגלגלת

התפוז והפרדס - חריש בין הפרדסים עם מחרשת שן

טחינת חיטה לקמח – שיהיה מה לאפות

השומרים – שומרים על השכונה החדשה

הכנת מיץ תפוזים / הכנת סלט ישראלי

אפיית פיתות

 

ההפעלה "אנו בונים פה נמל" תיערך בעקבות בניית הנמל העברי הראשון בתל אביב.

רקע:

נמל יפו.jpgנמל תל אביב, הנמל העברי הראשון, הוקם ב-19 באפריל 1936 והכל למען התפוזים. ענף הפרדסנות היהודית, בישובים היהודיים בשולי תל אביב, פרח באותם שנים. השביתה בנמל יפו הערבי בשנת  1936 סיכנה את יצוא תפוזי JAFFA דרך הים, את ענף הפרדסנות ואת פרנסתם של החקלאים היהודים. על אף התנגדות הבריטים (שלא תהייה כניעה לשביתת ערבי יפו) בנו תושבי תל אביב נמל חליפי ליפו, מזח שיצא אל הים לשילוח תיבות פרי ההדר מעבר לים. על פי תכנונו של מהנדס העיר, יעקב שיפמן, נחפר נמל הקבע של תל אביב וב-23 לפברואר 1938 החל לפעול. רבות נכתב על הנמל וגם שירים, המפורסם ביניהם הוא "שיר לנמל" של לאה גולדברג "למרחקים מפליגות הספינות, אלף ידיים פורקות ובונות, אנו כובשים את החוף והגל, אנו בונים פה נמל". הקמת הנמל היוותה נקודת ציון משמעותית במאבק של הישוב היהודי להשגת עצמאות וכצעד נוסף לקראת הקמה של מדינה עצמאית.

במלחמת העצמאות שימש נמל תל אביב כנמל ההספקה הראשי של מדינת ישראל. מיקומו בלב השטח הבנוי של תל אביב (חוסר שטחים להתרחבות) מנע את יכולת פיתוחו ולכן נמל חדש, נמל אשדוד, נבנה. לימים, הפך נמל תל אביב למתחם תרבות, בילויי ופנאי הפתוח לציבור הרחב ולאחרונה חגג 70 שנה להיווסדו.

נמל תל אביב סמל הנמל.jpg

מהלך ההפעלה "אנו בונים פה נמל":

פרדסן מגיע ומבקש את עזרת הילדים לפתרון הבעיה: שהיות ונמל יפו מושבת, ולא נוכל לייצא את התפוזים (מותג JAFFA), ופרי ההדר ליצוא מתקלקל בארגזים. מבין הפתרונות שמעלים הילדים נתעמק בפתרון של בניית נמל – האם זה אפשרי? מה נדרש מנמל? איפה רצוי ומה מצוי? ומה עם זרמי המים והחולות שבים? על שאלות אלו ואחרות נעסוק בהפעלה "אנו בונים פה נמל". לאחר הפתיחה נצא להתנסות במספר תחנות

 

נמל תל אביב מנופים.jpgתחנות הפעלה וניסויים אפשריים בהפעלה של "אנו בונים פה נמל":

צף שוקע -  איך סירה צפה ומטבע טובע

מי מהיר יותר – איזו צורה לחרטום הסירה שתנוע מהר יותר

מזח אנושי – העברת  מטען ארגזי פרי הדר והעברתו בשרשרת ילדים לאוניה

העגורנים – התנסות עם גלגלות להרמת משאות

מתכננים נמל ובונים סירות

הדייגים על המזח – תחרות דייג בעזרת חכה עם קרס מגנטי

השומרים – שומרים על הנמל

הכנת מיץ תפוזים (בעונה)

 

משירי תל אביב

מי יבנה בית

מילים: לוין קיפניס

spacer

מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
אנחנו החלוצים
נבנה את תל אביב
הבו חומר ולבנים
ובנה את תל אביב

מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
אנחנו החלוצים
נזרע את תל חי
הבו לנו זרעונים
ונזרע את תל חי.

מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
אנחנו החלוצים
נשתול ברחובות
הבו לנו שתילים
ונשתול את רחובות.

בחולות

spacer

מילים: חיים חפר
spacer

היה זה בחצות הליל – בחולות

כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.

וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות

וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות

הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.

אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.

עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.

גן השקמים

spacer

מילים: יצחק יצחקי

 

היה היו כאן פעם שקמים
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".

כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.

גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.

הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.

כן, זהו, כן, זהו...

היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ועולים במרום כוכבים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.

כן, זהו, כן, זהו...

 

 

לפרטים נוספים התקשרו ל ד"ר רוני טייכר  -  09-7440271  או 050-2739788

לקבלת תפריט ראשי