שיווי משקל – בעקבות חודש תשרי – מזל מאזניים

 

תשרי מקורו בלשון הבבלית ופירושו "התחלה". תשרי לשון התרה ומחילה. אבל לא כך היה בתקופת המקרא: התורה מזכירה התחלה אחרת של השנה – באביב, בחודש ניסן, שהוא "ראש חודשים ראשון… לחודשי השנה" (ספר שמות פרק יב פס' 2). ולכן יש הסבורים, כי כבר בתקופת המקרא היו "שתי התחלות" לשנה: התחלת השנה באביב, בחודש ניסן, שבו יצאו בני ישראל ממצרים וחגגו את חג הפסח; והתחלה נוספת הייתה בסתיו, בחודש השביעי – הוא חודש תשרי, שציין את סוף השנה החקלאית (אסיף) ואת ההתחלה של שנה חקלאית חדשה. במשנה נזכרות כמה התחלות – כמה ראשי שנים – לעניינים שונים, ובהם: ראש השנה למלכים (א בניסן), ראש השנה לשנים (א בתשרי), ראש השנה לאילנות (טו בשבט) ועוד.

חודש תשרי חל בתחילת הסתיו, תקופה בה הימים שווים באורכם ללילות (היום השוויון- 24 לספטמבר), העלים מתחילים לנשור, השדה ממתין לאסיף, והאדם קוצר את אשר זרע. זהו הזמן המתאים לחשבון נפש ולסליחות. האדם מבקש ללמוד משהו מניסיונו ומרגשותיו, עורך בדק בית ומשליך את המיותר, שומר על המועיל וכך הוא משפר את איכות חייו ומחזק את שליטתו בהם.

המזל בתקופה זאת של חודש תשרי הנו מזל מאזניים הנקרא בשפות שונות: ליברה, בלנצ'ה או וגה, מתאים מצד התוכן והמשמעות לימי תשרי - ימים של חשבון נפש ששוקלים ומאזנים בהם. ובאמת הרבו לדרוש שהמאזניים הם מאזני צדק לשקילת עוונות כנגד זכויות בימי הדין. ובמדרש נאמר: "מוחל להם הקדוש ברוך הוא במזל מאזניים, בחודש תשרי". בספרות הרבנית, משלהי ימי הביניים ואילך, אף קראו לפעמים לחודש תשרי: ירח מאזניים או חודש מאזניים.

המאזניים עשויים שתי כפות ושתי קצוות, ולכן צורתם צורת זוגי. ואולם הפיתוח והקדמה מזמנים לנו דורות חדשים וצורות חדשות של מכשירי שקילה שאין בהם זכר לזוגיות, כגון המאזניים האלקטרוניים.  ועדיין כל מכשירי השקילה, גם אם אין להם שתי כפות, אינם "משקל", אלא מאזניים. לא נאמר "עלי על המשקל", "שים את העגבניות על המשקל". המשקל הוא מה שהמאזניים מראים, למשל: משקלו של העגל שמונים ק"ג; כך מראים המאזניים. משקל הוא גם הפעולה עצמה - השקילה. וכשהמילונים מגדירים "מאזניים - כלי משקל" הם מתכוונים לומר: כלי שקילה. אם כן, כל מכשיר שקילה - בין שיש לו כפות ובין שיש לו מחוג המראה על המשקל - הוא מאזניים.